מה לא השתנה?
השנה הכל השתנה.
קשה לערוך סדר כשהכל לא בסדר.
קשה לשמוח בחג כשהלב נשבר והדאגה לחטופים ולחיילים בחזית קורעת את הנשמה.
בימים האחרונים, כדי להתקרקע, מרגישה שחייבת לחזור דווקא לכל מה שלא נשתנה!
לא השתנתה לי האמונה שהבחירה באיך להגיב למה שקורה מסביב- היא שלי ורק שלי.
מהות החרות של פסח היא שאני המנהיגה הבלעדית של הלב והתודעה שלי ורק אני מחליטה אם ליפול ליאוש (לפעמים זו ההחלטה שלי לדקות/ שעות/ ימים רצופים) או לשמור על הראש מורם (וזו הבחירה שלי ברוב הזמן).
אני בת חורין לבחור, בכל רגע, על פי כוחותי, יכולותי ורצוני, מה יקרה בתודעה שלי וכמה היא תהיה חופשית או נשלטת על ידי פרשנים/ מנהיגים/ עיתונאים….
לא השתנתה אצלי האמונה בכך שהמציאות היא תוצאה של החלטות של בני אדם.
אם בני אדם מחליטים שצריך להפריד בין אנשים לפי צבע עור – אז יחוקקו חוקים מפרידים.
אם בני אדם מחליטים שלכל גבר ואשה, ללא הבדל דת, גזע ומין יש זכות בחירה שווה בקלפי- יחוקקו חוקים שוויוניים.
אם בני אדם מחליטים להישאר בסיר הבשר המצרי גם במחיר של עבדות לפרעה- הם לא יצליחו לשמוע את משה שמבטיח להם חרות. (שמות ו 9)
ואם בני אדם מוכנים ללכת אחרי מנהיג כבד פה, 40 שנה במדבר השחון- יש להם סיכוי להגיע לארץ המובטחת.
המציאות היא תולדה של החלטות בני אדם. היא לא נכפית מהשמיים ואין מה להאשים או להלל את אלוהים במה שבני אדם מייצרים לעצמם.
לא השתנתה לי האמונה שאסור לוותר על תמונה עתידית של מציאות מיטבית.
גם אם היא רחוקה. גם אם רק ילדי ונכדי יזכו לראותה.
תפקידי לשאת את התמונה הזו כמו מגדלור, כמו חץ הצפון.
מאות שנים יהודים אמרו "בשנה הבאה בירושלים הבנויה" כשלא היה שום סיכוי שהפסוק הזה יתממש בחייהם.
היום אני בוחרת להגיד: בשנה הבאה בשלום עם כל שכנינו, בצדק חברתי, בשוויון ובאחוות אחים אמיתית.
לא אכפת לי אם זה לא יקרה באמת בשנה הבאה. זה היעד והחזון שלי. זו הארץ המובטחת שלי ולא אוותר עליה גם אם צריך לחכות דור או כמה דורות עד שנגיע.
ולסיום, לא השתנתה לי (ולא אתן לאף אדם ולשום מצב לשנות לי את) האמונה שכולנו: יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, בהירי עור וכהי עור, נשים וגברים, כולנו ילדים של אמא אדמה ושל אבינו שבשמיים. כולנו אורחים לרגע על הכוכב הכחול הגדול, הנדיב והיפייפה שהוא הבית שלנו.
ולא השתנתה לי האמונה ששיתוף פעולה הוא טבעי לנו, שאושר נובע מלתת ולא מלקבל, שרוב בני האדם טובים, שכל היצורים שנבראו יש להם תפקיד, שבאנו להנות פה ושמגיע לנו לחיות בחרות, שלווה ונחת.
חג שמח!
