קוסמטיקה טבעית וארבעת המינים

בתור מי שגדלה בבית חילוני למהדרין, ארבעת המינים לא היו מעולם על ראש שמחתי.

אמנם בנינו סוכה מאולתרת בגינה והכננו בעבודת יד קישוטים מניירות ז'ורנל שהיו נרטבים בגשם שתמיד ירד באחד מימי החג. (מי זוכרת שפעם, לפני ההתחממות הגלובאלית בסוכות כבר היינו לובשות חולצה ארוכה וסוגרות חלון בלילה?)

אבל ארבעת המינים? לנו לא היה שום קשר לסיפור הזה ורק בזכות הקואופרטיב, פתאם נפתחו לי העיניים לאוצר הידע הרוחני והרפואי שלהם. הנה כמה מילים על איך כל אחד מהם קשור לקואופרטיב שלנו, כולל הערבה…

האתרוג– הכי קל לדבר עליו. הוא מדיף ריח ניחוח מטורף ואפשר להכין ממנו ריבה שיש בה מתיקות, מרירות וחמיצות בהרכב מושלם ואלוהי. אסף הרופא והרמב"ם היו מאוהבים בו והם כותבים שניתן לרפא בעזרתו שלל בעיות רפואיות- מבעיות במערכת העיכול ועד חוסר פריון אצל נשים. יהודי אתיופיה משתמשים בו לניקוי שיניים וטיפול בבעיות בחלל הפה וביוון העתיקה השתמשו בו לרפא אנשים שננשכו על ידי נחש.

 

לאתרוג יש גם סגולות קוסמטיות מעולות ואנחנו משתמשות בו כבר מהשנה הראשונה של הקואופ. האתרוג משקם את העור, פועל כאנטיאייג'ינג טבעי ומסייע בהבהרת כתמים. מכיון שיש כמה חברות קואופ שאצלן בחצר, או במשק של הדודים, גדלים אתרוגים בגידול אורגני (כל האתרוגים בשווקי ארבעת המינים מפוצצים בחומרי הדברה!), בכל שנה נוחת אצלינו ארגז מלא בשפע צהוב, ריחני וזוהר.

 

 

אנחנו קולפות בעדינות את קליפת האתרוג, מייבשות בצל למשך כמה שבועות ואז משרות את הקליפות שהסתלסלו להן בתוך שמן ארגן. כאן המקום לספר על הביקור של סילבי וחיים אורן ממושב נתיב הגדוד אצלינו בגן יבנה. בני משפחת אורן מגדלים עצי ארגן ומייצרים במו ידיהם שמן משובח וטהור, בכבישה קרה ובאיכות מאכל. לחיים יש ידיים ענקיות של מושבניק אמיתי של פעם ולסילבי עיניים נוצצות מאהבה כשהיא מדברת על סגולות הארגן שלהם. כבר עשר שנים שאנחנו רוקחות את סרום האתרוגים וקרם הפנים שלנו עם השמן שלהם מושרה באתרוגים שלנו.

 

 

הסיפור הכי יפה ששמענו כפידבק על איכות הסרום שלנו היה מקבוצת חברות קואופ, כולן גננות, שבהשתלמות אחת המפקחת שאלה אותן אם כולן עברו ניתוח מתיחת פנים וביחד, ללא תאום, כולן ענו: "לא, זה הסרום אתרוגים של הקואופ".

 

 

הדס – הוא גדל אצלינו בחווה האקולוגית, בגידול אורגני כמובן. אין בהדס טעם אבל יש בו המון ריח, וגם לו יש סגולות רפואיות של בית מרקחת שלם. מבריאות הלב, חיזק מערכת החיסון, תפקודי מוח ועד שיפור שינה וטיפול בדיכאון.

אבל אותנו בקואופ מתעניינות בעיקר בסגולותיו הקוסמטיות. עלי הדס מיובשים וטחונים משמשים אותנו כטאלק טבעי נטול אלומיניום. הוא מייבש ומרענן. אבקת הדס ושמן ארומטי הדס (בשילוב עם פטצולי) מבשמים גם את הדאודורנט שלנו.

 

 

תמר- חכמי המשנה והתלמוד יוצאים מגדרם להלל את עץ התמר שאין בו שום חלק מיותר. פירותיו טעימים, סנסניו משמשים לקליעת סלים, הגזע משמש כקורות לבניית בתים ובכלל… אם חושבים על הצדיק מיד נזכרים ש…כתמר יפרח. השוק המזרח תיכוני מוצף בתמר מג'הול הגדול, היפה ומתוק להחריד.

 

אנחנו, לעומת זאת מעדיפות את התמר הקטן, המצומק והמכוער שנקרא "ברהי". הוא מגיע אלינו מקיבוץ סמר, שם מגדלים אותו בגידול אורגני. את המכוער הקטן הזה שווה להכניס למקפיא וכל פעם שיש חשק למשהו מתוק, טעים ובריא, אפשר להוציא אחד ולהתענג עליו. יש לו טעם של סוכריית טופי מפנקת ומלאה בערכים תזונתיים. באתר הקואופ תמצאי אותו. זהירות! ממכר…

 

 

ערבה- אין בה טעם וריח. אין לה גם שום שימוש קוסמטי בקואופ. אבל יש לה, דווקא לה, מסר חברתי חשוב כל כך. הערבה היא 25% מארבעת המינים.  עם כל הכבוד לאתרוג, להדס ולתמר, הערבה היא זו שמשלימה אותם להיות "ארבעת המינים". העץ הגדול והיפייפה שאין לו פירות אכילים ואין לו שום ריח, בעצם נוכחותו עושה טוב על הלב. לי יש חיבה מיוחדת לערבה. היא מזכירה לי שיש חשיבות גם לאלה שאין בהם טעם וריח. אלה ש"סתם כך" נמצאים בקרבנו ועושים אותנו שמחים מעצם נוכחותם.

 

בקואופ הערבה משולה לכל החברות הרבות שגרות רחוק ולא יכולות להגיע פיזית או לחברות שהלו"ז שלהן כל כך צפוף שאין להן זמן להגיע לתורנות. אתן, חברות יקרות, משלימות את "ארבעת המינים" של מי שאנחנו!  אתן, בעצם היותכן חברות קואופ, בכך שאתן מזמינות מוצרים, בזה שאתן תומכות מרחוק באנרגיות של אהבה לעשייה המשותפת שלנו, עושות את הקואופרטיב להיות "לי ולך"…. בלי הערבה אין "ארבעת המינים". בלעדיכן אין קואופ!

 

ואם הצלחת בגבורה להגיע לקרוא עד כאן… אוסיף רק עוד רעיון אחרון שתמיד יושב לי בלב בהקשר לארבעת המינים. יש בתוכי חלקים "אתרוגיים", מלאי טעם וריח. אני מתה עליהם. אני גאה ושמחה בהם!  יש בי גם חלקים "תמריים"  טעימים ומתוקים למרות שאין בהם ריח הם נפלאים. יש בי חלקים "הדסיים" שאין בהם שום טעם אבל איזה ריח נהדר יש בהם! את כולם אני מחבקת בשמחה גדולה.

 

אבל יש בתוכי גם "ערבה" – חלקים שאני פחות אוהבת, פעם אפילו התביישתי בהם. חסרי טעם. חסרי ריח. מיותרים לי לגמרי. לפני כעשור, סביב יום הולדת 50, באיזה סוכות אחד, בזכות לימוד שעשיתי על ארבעת המינים פתאם הבנתי שבלי החלקים האלה אני לא אני. פתאם קלטתי שהחלקים הללו משלימים את ארבעת המינים הפנימיים שבי. ואז בבת אחת, ממש ברגע אחד, נעלמה הבושה ונכנסה הקלה גדולה. ושקט. ורוגע. ושלמות.

 

 

הערב, במקלחת, לקראת החג, מזמינה גם אותך לעשות מדיטציה של 20 שניות ולהנכיח לעצמך מה אתרוגי בך, מה תמרי, מה הדסי ומה ערבה. תנסי לחבק את הערבה בגאון. תראי איך זה מרגיש. בלעדיה את לא את…

 

חג שמח!